בין קירות דיקט חשופים מתרוצצות שבע דמויות נשיות, חברות אנסמבל 209, מגיחות ונעלמות בטריקת דלתות, נעות על הקו החמקמק שבין בדיה למציאות. ברקע ניכר עיסוקן בהעלאת מחזהו של אנטון צ'כוב "גן הדובדבנים". ההתרחשות הבימתית חדירה לחלוטין למציאות היומיומית באמצעות השמעתם של שידורי הרדיו בישראל, המשודרים אל החלל בזמן אמת, כחומר גלם שאותו מעבדות המופיעות בפעולותיהן. בין ה"תיאטרון" באולפן הרדיו לבין התיאטרון שעל הבמה נוצר מתח, בין שתי מציאויות מדומות שדרכן משתקפת תמונה מורכבת של היומיום הישראלי. האנסמבל יוצר עולם בימתי פיזי מאוד, עשיר מבחינה חזותית וקולית, המתקיים בפערים שבין תיאטרון ואקטואליה ובין העולם הפרטי והקיום הקולקטיבי. שעון דיגיטלי, הממוקם בתקרה, מעמת את זמן ההתרחשות של העלילה הבדיונית עם הזמן הקונקרטי, המורה בדריכות על שעת החדשות.

 

יצירה של גיא גוטמן עם אנסמבל 209

 

זמן: 2012-2008

מקום: במת מיצג בתחנה המרכזית החדשה, תל אביב

אנסמבל 209: אפי בן-דוד/יפעת טלליבסקי/הילה קרקש, ג'ינה בן-דוד, חיה ברשינסקי, טל גרבינסקי, תמי לבוביץ, יאנה פרידמן, תמר קריסטיסיאשוילי